<h1>ארחות חיים הלכ' ק"ש סימנים ה'—ו'</h1>
<h2>דף ט:</h2>
איזו היא מצות זמנה ביום. מצותה שיתחיל לקרותה ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה. פי' הנץ החמה בשעה שהחמה מבקשת לראות פניה והאדים העולם דכתיב ויצץ ציץ ומתרגמינן ואניץ נץ תחלת הראות פניה כך כתב רב גאון ז"ל ושיעור זה כמו שיעור שעה קודם שתעלה השמש ואם אחר יצא שעונתה עד ג' שעות. ומי שעבר ואחר אחר ג' שעות אפי' היה אנוס לא יצא ידי קריאה בעונתה אלא הוא כקורא בתורה ומברך לפניה ולאחריה כל היום. והר' רבי' האיי גאון כתב דכל שעה רביעית מברך לפניה ולאחריה אבל מד' ולמעלה אינו מברך כלל וכן נמי דעת הריא"ג וביאר עוד שאם בירך לאחר שעה ד' עובר על לא תשא. ובתוס' נסתפקו בזה אם לא הפסיד בברכות כל היום או שמא עד חצות כזמן תפלה לת"ק: הקדים לקרות קודם שעלה עמוד השחר אעפ"י שהשלים קודם הנץ החמה יצא. והמשכים לצאת לדרך קורא לכתחילה משיעלה עמוד השחר עד שיכיר בין תכלת ללבן לכתחילה לא יקרא אלא בשעת הדחק הא בשעת הדחק קורא אותה בברכותיה ואפי' יוצר אור. ומשיכיר בין תכלת ללבן קורא אותה אפי' לכתחילה ע"כ. אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק באורחא מקדמי ומצלו וכי מטא זמן ק"ש קרו. פי' שהיו משכימים קודם זמן ק"ש והיו מתפללין בבית כדי שיתפללו בכוונה ובבית דעתן מיושבת יותר.
